בת טובה ויעקב. נולדה ביום י"ט בתשרי תשנ"ה (24.9.1994) בבאר שבע. ילדה שלישית במשפחה, אחות של אתי, הודיה ואושר.

סליאור, שכונתה על ידי כל אוהביה "סלי", גדלה והתחנכה בבאר שבע. היא למדה בבית הספר היסודי "אשכול – מיומנויות לחיים" והמשיכה ללימודי תיכון בבית הספר "מקיף ו'" בעיר.

נערה שקטה וביישנית, מנומסת ואהובה. היו לה חברות משכונת מגוריה וחברות איתן למדה בבית הספר היסודי ובהמשך בתיכון והיא נהנתה לבלות במחיצתן. הייתה חברה במקהלת בית הספר ואהבה לשיר ולהופיע עם המקהלה בטקסים שונים.

סליאור בלטה ביכולת הנתינה המופלאה שלה. היא הייתה בעלת לב רחב, רגישה לזולת ותמיד ביקשה לעזור ולסייע לכל אדם שניקרה בדרכה. בראותה חסרי בית דאגה להקל במעט את מצוקתם ולקנות להם אוכל ושתייה או לתת להם נדבה. מילדות אהבה בעלי חיים ובבית המשפחה גידלו כלב מסוג פיטבול שאליו הייתה קשורה מאוד. בצאתה לרחוב גילתה חמלה רבה לבעלי חיים, נהגה להאכיל חתולי רחוב ולאסוף בעלי חיים פצועים ומשוטטים ולהביאם למרפאה וטרינרית על מנת שיזכו בטיפול רפואי.

הקשר שלה עם כל בני המשפחה היה קרוב וחם. סיפרה אחותה אתי: "היא לא הייתה רק אחותי, היא הייתה חברה טובה שלי. כשהיינו ילדות ישנו באותו חדר, הערצנו אחת את השנייה. הערצתי את עדינות הנפש שלה, את הסבלנות, את הכבוד שהיא נותנת לאנשים. היא הייתה טובת לב ברמה אחרת".

סליאור קיוותה לשירות צבאי משמעותי. היה חשוב לה לתרום למדינה ולהביא לידי ביטוי את יכולותיה הגבוהות והיא החליטה להתנדב לשירות קרבי. על כן, טרם גיוסה הקפידה על בריאותה, החלה להתאמן ברצינות ולרוץ מדי ערב ועשתה כל שביכולתה על מנת להגיע למועד הגיוס בריאה ובכושר גופני טוב. "היא ביקשה שנעזור לה והכניסה את כולנו למשטר של כושר" סיפרה אתי.

ב-11.11.2013 התגייסה לצה"ל ושובצה לשירות בגדוד "קרקל" (כיום – במערך הגנת הגבולות). היא הייתה מאושרת עד מאוד מהשיבוץ כלוחמת, הרגישה כי עצם שיבוצה לשירות קרבי מהווה עבורה סימן דרך והישג משמעותי והייתה חדורת מוטיבציה לצלוח את המסלול ולשרת בסיומו כלוחמת בגדוד.

טוראית סליאור אמזלג נפלה בעת שירותה ביום י"א בתשרי תשע"ה (4.10.2014). בת עשרים בנפלה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותירה הורים, שתי אחיות ואח.

על מצבתה כתבו בני המשפחה: "טוהר אהבתך וצניעותך יאירו דרכנו לעד".

להנצחתה של סליאור וכסמל לנתינה ולטוב הלב שאפיינו אותה החלה אימה טובה להתנדב ולפעול עבור חיילים בסניף באר שבע של האגודה למען החייל. "את מה שסליאור לא הצליחה לעשות, אני עושה במקומה" סיפרה האם, "אני לא יכולה שלא לעזור לחיילים. אין מצב שלא יהיה לחייל מה לאכול או מה ללבוש. אני הראשונה לעזור לו".